לפסיכולוגים
רישוי ורישוםקריאה של 7 דקות

מהם השלבים והדרישות להשלמת רישום בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות?

תהליך רישום בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות דורש הצגת תואר שני מוכר בפסיכולוגיה, אישור על היעדר רישום פלילי ובדיקת כשירות מקצועית, ולאחר אישור ועדת הרישום מונפקת תעודת רישום המאפשרת להתחיל בהתמחות או לעסוק במקצוע בהתאם לחוק הפסיכולוגים.

צוות Seansly

השלמת תהליך של רישום בפנקס הפסיכולוגים מותנית בהגשת בקשה רשמית לאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, בצירוף אישור זכאות לתואר שני מוכר בפסיכולוגיה, גיליונות ציונים מאומתים ואישור משטרתי על היעדר רישום פלילי. במדינת ישראל, העיסוק בפסיכולוגיה והשימוש בתואר "פסיכולוג" מוסדרים באופן קפדני לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, הקובע כי רק מי ששמו מופיע בפנקס הפסיכולוגים רשאי להציג את עצמו כפסיכולוג ולעסוק במקצוע. עבור אנשי מקצוע הנמצאים בתחילת דרכם או בוגרי תארים מתקדמים השבים מחוץ לישראל, התמצאות בדרישות הרגולטוריות מהווה שלב הכרחי לפני היציאה לדרך עצמאית או השתלבות במוסדות בריאות הנפש.

מאמר זה סוקר עבורכם את המבנה המנהלי של הרישום, המסמכים הנדרשים, ההבדלים המעמדיים בין פסיכולוג רשום לפסיכולוג מומחה, והמלצות מעשיות לניהול התיק מול גופי הממשל. מידע זה מובא כסקירה מקצועית כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להדרכה קלינית; הכללים המחייבים והסופיים נקבעים באופן בלעדי על ידי משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים.

מיהו בעל הזכות החוקית להגיש בקשה עבור רישום בפנקס הפסיכולוגים?

הזכאות להיכלל בפנקס מותנית בעמידה ברורה בקריטריונים אקדמיים ואישיים המוגדרים בסעיף 9 ובסעיף 12 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977. החוק קובע כי רק מי שמחזיק בתואר שני (מוסמך) בפסיכולוגיה לפחות, ממוסד להשכלה גבוהה בישראל שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), או ממוסד מחוץ לישראל שהוכר כשווה ערך על ידי ועדת הרישום של מועצת הפסיכולוגים, רשאי להגיש את מועמדותו. תואר ראשון בפסיכולוגיה (B.A), יהיו הישגיו אשר יהיו, אינו מקנה זכות לעסוק במקצוע או להירשם בפנקס.

נוסף על הדרישה האקדמית, סעיף 12 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, מפרט תנאי סף אזרחיים ואישיים: על המבקשים להיות אזרחי ישראל או בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל. כמו כן, נדרשת הוכחת כשירות רפואית ונפשית לעיסוק במקצוע בהתאם להצהרת הבריאות הנדרשת על ידי האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. סעיף 15 לאותו חוק מסמיך את ועדת הרישום לסרב לרשום מועמדים שהורשעו בעבירה פלילית שיש עמה קלון, או שגילו התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, ולשם כך מתבצעת בדיקה ישירה מול משטרת ישראל.

כאשר מדובר בבוגרי מסלולים ייחודיים או מחקריים, על המועמדים לוודא כי תכנית הלימודים כללה את כל מרכיבי הליבה הנדרשים לפי הנחיות מועצת הפסיכולוגים, לרבות קורסי חובה תיאורטיים ושעות התנסות מעשית (פרקטיקום) בהיקף המפוקח שנקבע בתקנות.

מהם המסמכים והאישורים הנדרשים להגשת התיק לאגף לרישוי מקצועות רפואיים?

הגשת הבקשה לרישום מתבצעת כיום באופן מקוון דרך פורטל העוסקים במקצועות הרפואה של משרד הבריאות. כדי למנוע עיכובים בבדיקת התיק, עליכם להכין מראש חבילת מסמכים סרוקה ומאומתת בהתאם להנחיות הרשמיות של האגף לרישוי מקצועות רפואיים:

  • אישור זכאות לתואר או דיפלומה: תעודת תואר שני מקורית או אישור רשמי על זכאות לתואר שני ממוסד הלימודים, הכולל את חותמת המוסד ותאריך הזכאות הרשמי.
  • גיליון ציונים סופי ומפורט: מסמך המפרט את כלל הקורסים שנלמדו בתואר השני, נקודות הזכות, הציון בכל קורס, ופירוט שעות הפרקטיקום שנערכו במסגרת הלימודים.
  • אישורי פרקטיקום חתומים: אישור מפורט מראש המגמה או מנהל הפרקטיקום המפרט את מקום ההתנסות, מספר שעות הטיפול והאבחון בפועל, ושמות המדריכים המורשים שפיקחו על ההכשרה, כפי שדורשת ועדת הרישום במשרד הבריאות.
  • הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי: טופס ויתור על סודיות חתום המאפשר למשרד הבריאות לפנות למשטרת ישראל לצורך קבלת תעודת יושר, בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019.
  • הצהרת בריאות חתומה: טופס בריאות רשמי שבו מצהירים המבקשים על כשירותם הרפואית והנפשית לבצע את תפקידם.
  • צילום תעודת זהות וספח: מסמך המעיד על אזרחות ישראלית או מעמד תושבות קבע כנדרש בחוק.
הגשה מוקדמת ומסודרת של סילבוסים רשמיים ואישורי פרקטיקום חתומים מונעת עיכובים ממושכים בדיוני ועדת הרישום של מועצת הפסיכולוגים.

לאחר קליטת כל המסמכים ובדיקתם על ידי אנשי האגף, מועבר התיק לדיון בפני ועדת הרישום של מועצת הפסיכולוגים. במידה שהוועדה מאשרת את הבקשה, מונפק שובר לתשלום אגרת רישום שנקבעה בתקנות הפסיכולוגים (אגרות), ולאחר ביצוע התשלום מונפקת תעודת הרישום הרשמית ונשלח מספר הרישיון בפנקס.

מה ההבדל בין מעמד פסיכולוג רשום לבין מעמד פסיכולוג מומחה?

אחת הנקודות המרכזיות בדיני המקצוע בישראל נוגעת להבחנה שבין פסיכולוג בעל רישום בסיסי בפנקס לבין פסיכולוג מומחה. הרישום הראשוני בפנקס מעניק את התואר החוקי "פסיכולוג", אך סמכויות הטיפול העצמאיות מוגדרות ומוגבלות לפי סעיף 9 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977.

פסיכולוג רשום (חסר תואר מומחה) רשאי לעסוק בתחומים מסוימים תחת הדרכה מקצועית בלבד, ומהווה את הסטטוס שבו מצויים מתמחים במהלך תקופת ההתמחות שלהם. מנגד, פסיכולוג מומחה הוא איש מקצוע שהשלים תכנית התמחות מלאה (לרוב ארבע שנים בחצי משרה, בהתאם לכללי מועצת הפסיכולוגים), עמד בהצלחה בבחינת המומחיות הממלכתית, ונרשם במדור המומחים של הפנקס באחד משישה ענפים מוכרים: קלינית, חינוכית, התפתחותית, רפואית, שיקומית, או חברתית-תעסוקתית-ארגונית.

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין שני המעמדות לפי חוק הפסיכולוגים והנחיות משרד הבריאות:

פרמטר מקצועי והשוואתיפסיכולוג רשום (בסיסי / מתמחה)פסיכולוג מומחה
הגדרה בחוקפסיכולוג הרשום בפנקס לפי סעיף 12 לחוק הפסיכולוגיםפסיכולוג בעל תעודת מומחה לפי סעיף 15 לחוק הפסיכולוגים
דרישת השכלה והכשרהתואר שני מוכר בפסיכולוגיה ואישור פרקטיקוםתואר שני, התמחות מפוקחת ומעבר בחינת מומחיות ממלכתית
מתן פסיכותרפיה עצמאיתאסור באופן עצמאי; מותר רק במסגרת התמחות ותחת הדרכה רשמית לפי סעיף 9(ב)מותר באופן עצמאי בענף המומחיות המוכר
סמכות להדריך מתמחיםאינו רשאי להדריך מתמחים לפי תקנות מועצת הפסיכולוגיםרשאי לאחר קבלת הכרה כמדריך מוסמך מטעם הוועדה המקצועית
מדור בפנקס הפסיכולוגיםמופיע בפנקס הכללי ללא ציון מומחיותמופיע בפנקס הכללי ובמדור המומחים הייעודי של משרד הבריאות

ההבדל בין המעמדות הוא מהותי: פסיכולוג רשאי לנהל קליניקה עצמאית ולהציע שירותי פסיכותרפיה לציבור רק לאחר קבלת תואר מומחה בתחום טיפולי מוכר. עבודה עצמאית ללא תואר מומחה מהווה עבירה על הוראות החוק ועלולה לגרור צעדים משמעתיים על ידי ועדת המשמעת הפועלת לפי סעיף 33 לחוק הפסיכולוגים.

כיצד מוסדר תהליך ההכרה בתארים מתקדמים שנלמדו מחוץ לישראל?

עבור פסיכולוגים שהשלימו את לימודיהם האקדמיים בחוץ לארץ, הדרך לקבלת רישום בפנקס הפסיכולוגים מורכבת משלב מקדים של שקילות והכרה אקדמית. סעיף 12(א)(2) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, קובע כי על מועצת הפסיכולוגים וועדת הרישום לבחון האם התואר הזר שווה ערך לתואר שני הניתן באוניברסיטה מוכרת בישראל.

בדיקה זו אינה מסתכמת בקבלת אישור שקילות כללי מגף הערכת תארים אקדמיים במשרד החינוך, אלא דורשת בחינה מעמיקה ופרטנית של תכני הלימודים על ידי הוועדה המקצועית של מועצת הפסיכולוגים. לשם כך, נדרשים המועמדים להמציא סילבוסים רשמיים ומתורגמים של כלל הקורסים, פירוט מלא של שעות ההוראה וההדרכה, ואישורים על היקף ההתנסות המעשית המפוקחת שנערכה במדינת הלימוד.

במקרים שבהם הוועדה מזהה פערים בין תכנית הלימודים הזרה לבין הדרישות המונהגות בישראל לפי תקנות הפסיכולוגים, עשויה ועדת הרישום להתנות את הרישום בהשלמת חובות אקדמיות (השלמות) באחד המוסדות האקדמיים בארץ, או בביצוע פרקטיקום משלים תחת פיקוח. רק עם הצגת אישורים המעידים על השלמת הדרישות המותנות, תאושר הבקשה ויונפק הרישום בפנקס.

כיצד משפיע הרישום בפנקס על הזכות החוקית להעניק טיפול פסיכותרפי?

אחת הסוגיות המרכזיות עבור מטפלים צעירים היא ההבנה של גבולות הגזרה המקצועיים. סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, קובע מפורשות כי "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה". הוראה זו נועדה להבטיח את שלום הציבור ואת איכות הטיפול הניתן בישראל, ומחייבת הפרדה ברורה בין פעולות פסיכולוגיות כלליות (כגון הערכה פסיכודיאגנוסטית בסיסית במסגרת מוסדית מודרכת) לבין טיפול נפשי מעמיק ועצמאי.

עבור פסיכולוגים הנמצאים בשלבי ההתמחות, הטיפול הפסיכותרפי מותר אך ורק במסגרת מוסד שהוכר רשמית להכשרת מתמחים על ידי מועצת הפסיכולוגים, ותוך קבלת הדרכה פרטנית שבועית מפסיכולוג בעל תואר מדריך מוסמך. הקפדה על כללים אלה מעוגנת גם בקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, שנוסח על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י).

המעבר בין שלבי ההכשרה השונים, עומס הדרישות הבירוקרטיות, והצורך באיזון בין פרקטיקה אינטנסיבית להדרכה שוטפת עלולים להוות מקור ללחץ מתמשך. פסיכולוגים ואנשי מקצוע החווים מתח מתמשך בתקופות המעבר המקצועיות מוזמנים להעמיק במאמר המקצועי בנושא שחיקה בעבודה ולעיין במאגר מדריכים כדי להכיר כלים מבוססי מחקר לשמירה על חוסן אישי ואיזון מקצועי.

אילו צעדים מעשיים מבטיחים מעקב יעיל אחר הבקשה עד לקבלת התעודה?

כדי לייעל את תהליך ההרשמה ולמזער תקלות מנהליות מול האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, מומלץ לפעול על פי סדר הפעולות הבא:

  1. איסוף מוקדם של מסמכים מאומתים: בקשו ממזכירות החוג לפסיכולוגיה במוסד האקדמי גיליונות ציונים מקוריים ואישור זכאות לתואר שני, וודאו כי הם כוללים פירוט שעות פרקטיקום ואישור רשמי.
  2. פתיחת תיק מקוון בפורטל משרד הבריאות: היכנסו לפורטל העוסקים במקצועות הרפואה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, מלאו את פרטי הבקשה והעלו את כלל הקבצים כשהם סרוקים בבירור.
  3. חתימה על טופס ויתור סודיות למשטרה: הקפידו לחתום על הטופס באופן מלא כדי לאפשר את העברת הרישום הפלילי בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים; ללא אישור זה התיק לא יידון בוועדה.
  4. מעקב שוטף בפורטל: בדקו אחת לשבועיים את סטטוס הבקשה במערכת המקוונת כדי לוודא שלא נוספו דרישות למסמכים משלימים מטעם רכזי הוועדה.
  5. תשלום האגרה הממשלתית: מיד עם קבלת הודעת האישור מוועדת הרישום, בצעו את תשלום האגרה באתר התשלומים הממשלתי כדי לאפשר את הפקת התעודה.
  6. בדיקת הופעה במאגר הפומבי: ודאו ששמכם ומספר הרישיון שלכם עודכנו כראוי במאגר מורשי העיסוק בפסיכולוגיה הפתוח לציבור באתר משרד הבריאות.

עבור פסיכולוגים מומחים המבקשים לבסס נוכחות מקצועית נוספת ולהרחיב את פעילותם, ההרשמה לתכנית המייסדים של Seansly פתוחה כעת בקישור עמוד ההצטרפות לפסיכולוגים.

צוות Seansly

המאמר הזה מבוסס על המסגרות והמקורות שהוא מזכיר; הוא לא נבדק בידי קלינאי.

את/ה פסיכולוג/ית?

פניות שמתאימות לשפות ולנושאים שלך מגיעות אליך; את/ה שולח/ת הצעה והמטופל בוחר. ללא עמלה על שכר הטיפול.

הגשת מועמדות כפסיכולוג/ית מייסד/ת

אולי יעניין אתכם גם

הפסיכולוג המתאים, בשפה שלכם.

בקשה אחת מביאה הצעות מפסיכולוגים. משלמים ישירות למי שבוחרים, בלי עמלה.